זיהוי מכרסמים נפוצים: טקסונומיה ומאפיינים

זיהוי מכרסמים ויונקים קטנים נפוצים בישראל: טקסונומיה ומאפייני מפתח

הערה: חשוב להבחין בין מכרסמים (סדרת Rodentia) שהם המזיקים התברואתיים העיקריים, לבין יונקים קטנים אחרים שאולי נראים דומים אך שייכים לסדרות ביולוגיות שונות ואינם בהכרח מזיקים ביתיים.

1. מכרסמים (סדרת Rodentia) – המזיקים העיקריים:

חולדות (Rattus spp.)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: עכבריים (Muridae) | סוג: Rattus
  • מינים נפוצים בישראל הגורמים למפגע:
    • חולדה מצויה / חולדת העליות (Rattus rattus):
      • זיהוי: גודל בינוני-גדול (גוף 16-24 ס"מ), צבע לרוב שחור-מבריק (יש גם חום-אפור כהה), זנב ארוך יותר מאורך הגוף והראש יחד. אוזניים גדולות. חוטם מחודד.
      • התנהגות ומחבוא: "חולדת גגות", טפסנית מצוינת. מעדיפה מקומות גבוהים: עליות גג, תקרות מונמכות, צמרות עצים.
      • גללים: דמויי "נקניקון" קטן, דקים ומאורכים (1-2 ס"מ), עם קצוות מחודדים.
      • מפגע: נזק לתשתיות (חשמל, צנרת), זיהום מזון, הפצת מחלות (לפטוספירוזיס, טיפוס הבהרות).
    • חולדת חוף / חולדה נורווגית (Rattus norvegicus):
      • זיהוי: גדולה וחזקה יותר (גוף 18-25 ס"מ), צבע חום-אפרפר עד חום-כהה. זנב קצר יותר מאורך הגוף והראש יחד. אוזניים קטנות יותר. חוטם קהה.
      • התנהגות ומחבוא: "חולדת ביוב", חפרנית מצוינת. מעדיפה סביבה לחה וקרה: מערכות ביוב, תעלות ניקוז, מרתפים, מתחת לריצוף.
      • גללים: גדולים יותר, דמויי קפסולה או גלולה, עם קצוות קהים (2-3 ס"מ).
      • מפגע: נזקים חמורים לתשתיות תת-קרקעיות, חפירת מחילות, זיהום נרחב, הפצת מגוון רחב של מחלות (כולל דבר ע"י פרעושים).

עכברים (Mus spp.)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: עכבריים (Muridae) | סוג: Mus
  • מין נפוץ בישראל הגורם למפגע:
    • עכבר מצוי (Mus musculus domesticus):
      • זיהוי: קטן (גוף 7-10 ס"מ), צבע חום-אפרפר עד אפור, בטן בהירה. זנב באורך דומה לגוף. אוזניים ועיניים גדולות יחסית. חוטם מחודד.
      • התנהגות ומחבוא: פעיל לרוב בלילה, חקרן וזריז. מתחבא בסדקים קטנים, חללי קירות, ארונות, מאחורי מכשירים.
      • גללים: קטנים מאוד, דמויי גרגרי אורז שחורים (3-6 מ"מ).
      • מפגע: כרסום כבלים (סכנת שריפה), זיהום מזון, הפצת מחלות (סלמונלה, לפטוספירוזיס).

גרבילים (Gerbillus spp., Meriones spp.)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: עכבריים (Muridae) | תת-משפחה: גרביליים (Gerbillinae)
  • מינים נפוצים בישראל: גרביל מצוי (Gerbillus pyramidum), גרביל החוף (Gerbillus allenbyi), מריון החול (Meriones tristrami).
  • זיהוי: קטנים עד בינוניים, בעלי רגליים אחוריות ארוכות המותאמות לקפיצה (מזכירות קנגורו קטן). זנב ארוך המכוסה שערות, לעיתים עם ציצית שיער בקצה. פרווה לרוב בצבעי חול או חום-צהבהב.
  • התנהגות ומחבוא: חיים במחילות באדמה (בעיקר חולית), פעילים בלילה. ניזונים מזרעים וצמחים.
  • מפגע: לרוב אינם מזיקים ביתיים קלאסיים. עלולים להוות מטרד בחקלאות (פגיעה ביבולים) או להוות פונדקאים לפרעושים ומחלות באזורים מדבריים/חצי מדבריים.

ירבועים (Jaculus spp.)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: ירבועיים (Dipodidae)
  • מין נפוץ בישראל: ירבוע מצוי (Jaculus jaculus).
  • זיהוי: ייחודיים במראם: גוף קטן, רגליים אחוריות ארוכות במיוחד (קופצים על שתיים כמו קנגורו), זנב ארוך עם "דגל" של שערות בקצהו. אוזניים ארוכות.
  • התנהגות ומחבוא: פעילים בלילה, חיים במדבריות ובאזורים יבשים, במחילות.
  • מפגע: אינם נחשבים למזיקים. מוגנים בישראל.

דורבן (Hystrix indica)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: דורבניים (Hystricidae)
  • מין בישראל: דורבן מצוי (Hystrix indica).
  • זיהוי: המכרסם היבשתי הגדול ביותר בישראל. גופו מכוסה קוצים ארוכים וחדים בצבעי שחור-לבן.
  • התנהגות ומחבוא: פעיל לרוב בלילה. חי במחילות גדולות שהוא חופר. ניזון מחומר צמחי (פקעות, שורשים, פירות שנשרו), ועלול לגרום נזקים לחקלאות.
  • מפגע: נזקים לשדות חקלאיים (כרסום יבולים), נזק לצינורות השקיה, ולעיתים פגיעה בגינות פרטיות. אינו נחשב למזיק תברואתי ביתי. חיה מוגנת.

2. יונקים קטנים שאינם מכרסמים – לעיתים קרובות מזוהים בטעות:

חולד (Spalax spp.) – לא "חפרפרת"

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: חולדיים (Spalacidae)
  • מינים בישראל: חולד ארצישראלי (Spalax ehrenbergi) – למעשה מספר מינים קרובים המכונים "קומפלקס החולד הארצישראלי".
  • זיהוי: יונק תת-קרקעי לחלוטין. חסר עיניים חיצוניות (מכוסות בעור), חסר אוזניים חיצוניות. גופו גלילי, פרוותו קצרה וצפופה. אין לו זנב בולט. בעל כפות קדמיות חזקות מאוד עם טפרים ארוכים לחפירה.
  • התנהגות ומחבוא: חי במחילות מסועפות תחת האדמה, אינו יוצא אל פני השטח כמעט לעולם. ניזון משורשים, פקעות ובצלים.
  • מפגע: תלוליות עפר אופייניות בצורת חצי עיגול (בניגוד לתלי הנמלים הקטנים), הפוגעות במדשאות, גינות חקלאיות, ושדות. נזק לצמחים ולמערכות השקיה תת-קרקעיות. לעיתים נחשב למזיק בחקלאות.

נברן השדה (Microtus guentheri)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: מכרסמים | משפחה: אוגריים (Cricetidae) | סוג: Microtus
  • זיהוי: דומה במראה לעכבר גדול, אך בעל גוף חסון יותר, זנב קצר יותר (כחצי אורך הגוף), אוזניים קטנות וכמעט חבויות בפרווה, וחוטם קצר ומעוגל.
  • התנהגות ומחבוא: יונק שוכן קרקע, פעיל יום ולילה. חי במחילות רדודות שהוא חופר בשדות, מדשאות, מטעים. ניזון בעיקר מצמחייה ירוקה.
  • מפגע: מזיק חקלאי עיקרי, גורם נזקים משמעותיים ליבולים, פוגע בעצי פרי על ידי כרסום הקליפה סביב הגזע. אינו נפוץ בתוך בתי מגורים.

שפן סלע (Procavia capensis)

  • טקסונומיה: ממלכה: בעלי חיים | מערכה: מיתרניים | מחלקה: יונקים | סדרה: שפנאים (Hyracoidea) – אינם מכרסמים! הם קרובי משפחה רחוקים של פילים ופרות ים.
  • זיהוי: יונק קטן-בינוני, גופו חסון, ללא זנב בולט, פרוותו חומה-אפורה צפופה. כפות רגליו בעלות כריות אחיזה ייחודיות המאפשרות לו לטפס על סלעים.
  • התנהגות ומחבוא: חי במושבות בבתי גידול סלעיים, מצוקים, ואזורים הרריים. פעיל יום.
  • מפגע: לרוב אינו מזיק עירוני. עלול לגרום נזקים לגינות או מטעים הנמצאים בקרבת בתי גידול טבעיים שלו. חיה מוגנת.
התמונה מראה את הבדלים בין עכבר לחולדה
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.