פרעוש הדבר, המכונה גם פרעוש החולדה, הוא מין פרעוש בעל חשיבות היסטורית ותברואתית עצומה, בעיקר בשל תפקידו כווקטור העיקרי של חיידק הדבר (Yersinia pestis). למרות שפחות נפוץ כיום בבתים מאשר פרעוש החתול, זיהויו קריטי במקרים של חשד.
1. זיהוי ויזואלי של פרעוש הדבר הבוגר:
- גודל: פרעושים בוגרים הם קטנים, בגודל של 2.0 עד 3.0 מילימטרים.
- צבע: צבעם נע בין חום בהיר עד חום-צהבהב, ולעיתים נראה כמעט שקוף לפני ארוחת דם.
- צורה: גופם פחוס מאוד מהצדדים, בדומה לכל הפרעושים, מה שמאפשר להם לנוע בקלות דרך פרווה.
- ללא כנפיים: פרעושי הדבר הם חסרי כנפיים לחלוטין.
- רגליים קופצות: בדומה לפרעושים אחרים, יש להם רגליים אחוריות ארוכות וחזקות המותאמות לקפיצה למרחקים גדולים.
- מאפיין מבדיל קריטי: היעדר "מסרקות" (Ctenidia): זהו סימן הזיהוי הוודאי והחשוב ביותר המבדיל את פרעוש הדבר מפרעוש החתול. לפרעוש הדבר אין את שתי שורות הזיפים הקצרים והעבים (ה"מסרקות")המצויות על ראשו ועל חזהו של פרעוש החתול.
- ראש מעוגל: ראשו של פרעוש הדבר נראה מעוגל יותר ופחות זוויתי מזה של פרעוש החתול.
- עיניים: בעל עיניים ברורות.
- גודל ראש: ראשו קטן יחסית לגופו.
- הערה: זיהוי מאפיינים אלו דורש לרוב זכוכית מגדלת חזקה, מיקרוסקופ או מומחיות.
2. סימני הימצאות של פרעוש הדבר:
- על פונדקאים: פרעוש הדבר מעדיף לטפיל על מכרסמים, ובמיוחד על חולדות (Rattus rattus ו-Rattus norvegicus). ניתן למצוא אותו גם על עכברים, סנאים, וחיות בר אחרות.
- חולדות נגועות: סימנים לנגיעות בחולדות כוללים גירוד, אי שקט, ולעיתים נדירות נשירת פרווה.
- נדידה מפונדקאי מת: כאשר פונדקאי (חולדה) מתה (למשל, ממחלת הדבר), הפרעושים נוטשים אותה בחיפוש אחר פונדקאי חדש, ועלולים לקפוץ על בני אדם או חיות מחמד אחרות.
- עקיצות על בני אדם: עקיצות פרעוש הדבר דומות לעקיצות פרעושים אחרים: נקודות אדומות מגרדות מאוד, המופיעות לרוב בקבוצות או בשורות, בעיקר על הרגליים והקרסוליים.
- הימצאות בסביבה: ביצים, זחלים וגלמים של פרעוש הדבר מתפתחים בסביבת הקן של הפונדקאי (לרוב חולדות), במקומות חשוכים, לחים ומוגנים (כמו מחילות, סדקים בקירות, מתחת לרצפות).
3. חשיבות תברואתית (העברת מחלות):
- הדבר (Plague): פרעוש הדבר הוא הוקטור העיקרי של חיידק הדבר (Yersinia pestis). החיידק עובר מפרעוש נגוע לאדם או חיה אחרת באמצעות עקיצה. כאשר פרעוש עוקץ חולדה נגועה, החיידקים מתרבים במעיו וסותמים אותם. הפרעוש הרעב מנסה שוב ושוב למצוץ דם, אך אינו מצליח, ופולט את הדם המזוהם בחיידקים חזרה לפצע העקיצה של הפונדקאי החדש.
- טיפוס הבהרות אנדמי (Murine Typhus): פרעוש הדבר יכול גם להעביר את חיידק הריקציה (Rickettsia typhi), הגורם למחלת טיפוס הבהרות אנדמי (המכונה גם טיפוס עכברים או טיפוס מוריני).
טקסונומיה של פרעוש הדבר / פרעוש החולדה (Xenopsylla cheopis): מיון ומקומו בעולם החי
פרעוש הדבר הוא מין ספציפי בתוך סדרת הפרעושים, והוא בעל חשיבות אפידמיולוגית היסטורית ומודרנית במקומות בהם המחלה עדיין קיימת.
סיווג טקסונומי מדעי:
- ממלכה (Kingdom): בעלי חיים (Animalia)
- מערכה (Phylum): פרוקי רגליים (Arthropoda)
- מחלקה (Class): חרקים (Insecta)
- סדרה (Order): פרעושים (Siphonaptera) – סדרה של חרקים חסרי כנפיים, טפילים מוצצי דם, בעלי רגליים אחוריות חזקות לקפיצה.
- משפחה (Family): Pulicidae – המשפחה הגדולה והחשובה ביותר מבחינה רפואית ווטרינרית.
- סוג (Genus): Xenopsylla – סוג זה מאופיין בהיעדר מסרקות ראש וחזה.
- מין (Species): Xenopsylla cheopis – פרעוש הדבר / פרעוש החולדה.
מאפיינים ביולוגיים ורלוונטיות:
- פונדקאי מועדף: למרות יכולתו לעקוץ בני אדם וחיות מחמד אחרות, הפונדקאי המועדף והעיקרי של Xenopsylla cheopis הוא החולדה (בעיקר חולדת החוף וחולדה מצויה). קשר זה הוא המפתח להבנת תפקידו בהעברת הדבר.
- מחזור חיים: בדומה לפרעושים אחרים, פרעוש הדבר עובר גלגול מלא:
- ביצה: מוטלות על הפונדקאי ונושרות לסביבה.
- זחל: ניזון מחומר אורגני, צואת פרעושים (דם מעוכל) ופסולת.
- גולם: שלב מוגן, עמיד מאוד לתנאים סביבתיים קשים ולחומרי הדברה.
- בוגר: מגיח מהגולם וזקוק לארוחת דם.
- הערה: התפתחות מחזור החיים מושפעת מטמפרטורה ולחות.
- התנהגות נדידה: כאשר אוכלוסיית הפונדקאים העיקריים (חולדות) מתדלדלת (למשל, עקב תמותה ממחלה כמו דבר), פרעושי הדבר נוטשים את הפונדקאים המתים ונודדים בחיפוש אחר פונדקאים חדשים, כולל בני אדם, מה שמגביר את הסיכון להעברת מחלות.
- חשיבות אפידמיולוגית: למרות שהדבר נדיר מאוד במדינות מפותחות כיום, פרעוש הדבר נותר מין בעל חשיבות אפידמיולוגית רבה באזורים מסוימים בעולם שבהם המחלה עדיין אנדמית, ומהווה תזכורת לחשיבות הפיקוח על מזיקים.
הבנת מאפייני הזיהוי והביולוגיה של פרעוש הדבר היא קריטית במיוחד עבור אנשי מקצוע בתחום הדברת המזיקים, במיוחד באזורים עם סיכון פוטנציאלי להתפרצויות מחלות.