זיהוי וטקסונומיה: נמלים (Ants)

זיהוי נמלים: איך מזהים נמלים וקנים?

זיהוי נמלים חשוב להבנת סוג המזיק והתאמת שיטת ההדברה. למרות שכל הנמלים חולקות מאפיינים בסיסיים, קיימים הבדלים דקים שיכולים לסייע בזיהוי.

מאפיינים כלליים לזיהוי נמלים:

• גודל וצבע: נמלים נעות בגודלן ממילמטרים בודדים ועד כשני סנטימטרים, ובצבעים מצהוב בהיר, חום בהיר, אדום, חום כהה ועד שחור.
• מבנה הגוף: גוף הנמלה מחולק לשלושה חלקים ברורים: ראש, חזה (thorax), ובטן (gaster).
• מותן (Petiole): זהו המאפיין הבולט ביותר לזיהוי נמלה והבחנה מחרקים דומים. החיבור בין החזה לבטן צר מאוד וכולל אחד או שניים "פרקים" (nodules) קטנים ובולטים, הנקראים מותן או פטיול. חרקים אחרים, כמו טרמיטים, חסרי מותן צר זה.
• מחושים: לנמלים יש זוג מחושים כפופים (בעלי "ברך").
• כנפיים: רוב הנמלים שרואים הן פועלות חסרות כנפיים. עם זאת, בזמנים מסוימים בשנה (לרוב באביב או בסתיו), מופיעות נמלים מכונפות – זכרים ומלכות צעירות – היוצאות למעוף כלולות. בניגוד לטרמיטים, לנמלים המכונפות יש זוג כנפיים קדמיות גדולות יותר מהאחוריות, וכנפיים בעלות עורקים בולטים.
• התנהגות: נמלים נעות לרוב בשיירות מסודרות, במיוחד כאשר הן מחפשות מזון או חוזרות לקן. הן נוטות להיכנס לבתים בחיפוש אחר מזון, מים או מחסה.

זיהוי קני נמלים:

קן נמלים יכול להיות ממוקם במגוון מקומות, תלוי במין הנמלה:

• בתוך הבית: קירות, רצפות (מתחת לריצוף), סדקים, חללי עץ נגוע (למשל, משקופים), ארונות מטבח, מאחורי מכשירי חשמל.
• בחוץ: מתחת לאבנים, מדרכות, עציצים, עצים (בעצים חיים או מתים), ערימות עץ, אדמה (תלוליות עפר קטנות עם פתח במרכז), ועוד.
• סימנים לקן: ניתן לזהות קן על ידי איתור שבילי נמלים המובילים אליו, או על ידי מציאת תלוליות עפר קטנות ליד פתח הכניסה.

זיהוי מינים נפוצים בישראל:

1. נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata)

• גודל: 1.0-2.0 מ"מ – קטנה מאוד.
• צבע: חומה-אדמדמה עד כתומה.
• מאפייני זיהוי: קשה לראות בעין בלתי מזוינת את מאפייניה המבניים. הסימן הבולט ביותר הוא העקיצה שלה: עקיצה צורבת וכואבת מאוד, המותירה תחושת שריפה וגירוד הנמשכת שעות, ולעיתים מלווה בשלפוחית או אדמומיות.
• התנהגות: נעה בשיירות צפופות, מטפסת על צמחים, שיחים, רהיטים וקירות. מין פולש ואגרסיבי.
• קן: נמצאת בעיקר בגינות, חצרות, עציצים וערימות גזם, אך חודרת גם לבתים. יוצרת מושבות רב-מלכתיות (פוליגיניות).

2. נמלה בנאית (Tapinoma israele)

• גודל: 3.0-4.0 מ"מ.
• צבע: שחורה ומבריקה. בטן מעט בהירה ועגולה.
• מאפייני זיהוי: נמלה חסונה יחסית, עם מחושים קצרים. המאפיין הבולט ביותר הוא התל הייחודי שהיא בונה – תל עפר חרוטי, בולט וברור מעל פני הקרקע (בעיקר בחורף ובתחילת האביב), שיכול להגיע לגובה של עשרות ס"מ.
• התנהגות: לעיתים קרובות מפרישה ריח אופייני (של "ענבים" או "פירותי") כשהיא מאוימת.
• קן: באדמה, תחת אבנים ובסדקים, עם תלולית עפר אופיינית. ניזונה ממגוון רחב של מזון.

3. נמלה נווטת (Tapinoma simrothi) - המוכרת יותר כ"אצנית צהובה"

• גודל: 2.0-4.0 מ"מ.
• צבע: צהובה-בהירה עד חומה-צהבהבה.
• מאפייני זיהוי: נמלה זריזה מאוד, עם מחושים ארוכים ודקים.
• התנהגות: נעה במהירות ובאקראי – לא תמיד בשיירות מסודרות, אלא פרטים בודדים "רצים" על משטחים. משחררת ריח של "קוקוס" או "מתקתק" כאשר מועכים אותה (בגלל חומצה פורמית שהיא מפרישה). נפוצה מאוד בבתים, מחפשת בעיקר מזון מתוק.
• קן: בונה קנים במגוון מקומות, כולל בתוך הבית (בקירות, מתחת לריצוף), בגינה (מתחת לאבנים, צמחייה).

4. נמלת קציר (Messor spp. - למשל, Messor semirufus - נמלת קציר שחורה)

• גודל: פועלות גדולות יחסית, 5.0-10.0 מ"מ. קיימים "חיילים" (מייג'ורים) גדולים יותר עם ראשים גדולים במיוחד.
• צבע: לרוב שחור מבריק, אך יש מינים בצבעי חום-אדמדם.
• מאפייני זיהוי: בולטות בגודלן ובמראה החסון. ראשים גדולים אצל ה"חיילים".
• התנהגות: אוספת זרעים באופן פעיל ומאחסנת אותם בקן. נעה בשיירות ארוכות וברורות.
• קן: יוצרת תלוליות עפר גדולות ומרשימות מעל פתחי הקן באדמה, המוקפות לעיתים קרובות בפסולת זרעים. נפוצה מאוד בשטחים פתוחים, גינות ושדות. לעיתים חודרת לבתים בחיפוש אחר זרעים או מזון יבש.

5. נמלה אצנית (Cataglyphis spp. - למשל, Cataglyphis niger - אצנית שחורה)

• גודל: בינונית עד גדולה, 4.0-10.0 מ"מ (תלוי במין).
• צבע: לרוב שחורה או חום-כהה, לעיתים בעלת גוון אדמדם.
• מאפייני זיהוי: גוף דק וארוך יחסית, רגליים ארוכות.
• התנהגות: פעילה בעיקר בשעות החמות של היום (ובמיוחד בקיץ) – יכולה לפעול בטמפרטורות קרקע גבוהות מאוד שקטלניות לרוב הנמלים האחרות. נעה במהירות רבה, ריצה מהירה ו"עצבנית" עם הרמת הבטן.
• קן: לרוב בונה קנים פשוטים באדמה, לעיתים קרובות ליד צמחייה. ניזונה מחרקים מתים ופגרים. נפוצה מאוד בשטחים פתוחים, מדבריות ואזורים יבשים.

חשוב לזכור: זיהוי מדויק של נמלים דורש לעיתים קרובות מומחיות ושימוש במיקרוסקופ, במיוחד כשמדובר במינים דומים או קטנים מאוד. במקרים של נגיעות חוזרת או חשד למין פולש (כמו נמלת האש הקטנה), מומלץ להתייעץ עם מדביר מקצועי או גורם מומחה אחר.

טקסונומיה של נמלים: מקומן בממלכת החי

הנמלים הן אחת מקבוצות החרקים המצליחות והנפוצות ביותר בעולם, והן מהוות חלק בלתי נפרד מהמערכות האקולוגיות השונות.

סיווג טקסונומי מדעי:

הנמלים שייכות לסדרת הדבוראים (Hymenoptera), הכוללת גם דבורים וצרעות. הן מהוות משפחה נפרדת בסדרה זו, הנקראת Formicidae.

• ממלכה (Kingdom): בעלי חיים (Animalia)
• מערכה (Phylum): פרוקי רגליים (Arthropoda)
• מחלקה (Class): חרקים (Insecta)
• סדרה (Order): דבוראים (Hymenoptera) – מאופיינים בכנפיים קרומיות (אם קיימות), גלגול מלא, ולעיתים קרובות חיים חברתיים.
• משפחה (Family): נמליים (Formicidae) – משפחה זו כוללת את כל מיני הנמלים בעולם.

מאפיינים ביולוגיים של משפחת הנמליים (Formicidae):

1. חיים חברתיים (Eusociality): זהו המאפיין הבולט ביותר של הנמלים. הן חיות במושבות מאורגנות במיוחד, המורכבות מ:
   • מלכה (או מספר מלכות): האחראית הבלעדית על הטלת ביצים והתרבות.
   • פועלות: נקבות עקרות, האחראיות על כל תפקידי המושבה: חיפוש מזון, טיפול בביצים ובלזחלים, ניקוי הקן, הגנה ועוד.
   • זכרים: תפקידם היחיד הוא להפרות את המלכות הצעירות. לאחר מעוף הכלולות הם מתים.
2. גלגול מלא (Holometabolism): בדומה לפרעושים, גם הנמלים עוברות גלגול מלא עם ארבעה שלבים:
   • ביצה: מוטלות על ידי המלכה.
   • זחל: בוקע מהביצה, ניזון ומעלה במשקל.
   • גולם: הזחל מתגלם ומתפתח לנמלה בוגרת.
   • בוגר: הנמלה הבוגרת בכל תפקידיה (מלכה, פועלת, זכר).
3. מבנה המושבה: גודל המושבות משתנה מאוד, ממושבות קטנות בנות עשרות פרטים ועד למושבות על-ענקיות המונות מיליוני פרטים ומשתרעות על פני שטחים נרחבים (כמו במקרה של נמלת האש הקטנה).
4. תקשורת כימית: נמלים מתקשרות בעיקר באמצעות פרומונים (חומרים כימיים) שהן מפרישות. פרומונים אלו משמשים לסימון שבילי מזון, התרעה על סכנה, זיהוי פרטים מהקן ועוד.
5. מגוון אקולוגי: הנמלים ממלאות תפקידים אקולוגיים חשובים: פיזור זרעים, אוורור קרקע, טריפה של חרקים אחרים, ופירוק חומר אורגני. יחד עם זאת, מינים מסוימים עלולים להפוך למזיקים חקלאיים, מטרד בבתים, ואף לסכן את בריאות האדם והסביבה (כמו מינים פולשים).

נמלים בישראל:

כאמור, בישראל קיימים כ-398 מינים ותת-מינים של נמלים. המגוון הגדול נובע מהמיקום הגיאוגרפי הייחודי של ישראל, המהווה צומת דרכים בין אזורים ביו-גיאוגרפיים שונים (מדברי, ים תיכוני, אירו-סיבירי ואף טרופי). מחקר וזיהוי של מיני הנמלים בארץ הוא תחום פעיל וחשוב הן אקולוגית והן מנקודת מבט הדברת מזיקים.