זיהוי וטקסונומיה: התיקנים | ג'וקים | מקקים {cockroaches}.
זיהוי תיקנים | מקקים | (ג'וקים): איך לזהות מינים נפוצים?
התיקנים, המכונים בפי העם "ג'וקים", הם מזיקים נפוצים המהווים מטרד תברואתי ואסתטי. זיהוי נכון של מין התיקן חיוני להתאמת שיטת ההדברה, שכן הרגליהם ומחזור חייהם שונים בין המינים.
מאפיינים כלליים לזיהוי תיקנים:
- גודל וצבע: נעים בגודלם מכמה מילימטרים ועד למספר סנטימטרים, ובצבעים הנעים בין חום בהיר, אדום-חום, ועד שחור.
- גוף פחוס: גופם שטוח ופחוס, מה שמאפשר להם להידחק בקלות לסדקים וחריצים צרים.
- ראש מוסתר: ראשם קטן ומוסתר כמעט לחלוטין תחת מגן חזה (פרונוטום) גדול ורחב.
- מחושים ארוכים: בעלי זוג מחושים ארוכים וגמישים, הנעים ללא הרף.
- רגליים קוצניות: שלוש זוגות רגליים חזקות וקוצניות המאפשרות תנועה מהירה.
- כנפיים: לרוב המינים יש כנפיים (אף אם אינם מעופפים), המכסות את רוב הבטן.
- פעילות: רוב התיקנים פעילים בלילה (פעילות לילית).
סימני הימצאות תיקנים:
- צואה: נראית כנקודות שחורות קטנות דמויות פלפל שחור, או גללים כהים דמויי כדורים קטנים. מצויה באזורים נגועים (ארונות מטבח, מגירות, מאחורי מכשירים).
- קפסולות ביצים (תיקי ביצים – Ootheca): תיקי ביצים חומים-שחורים, מוארכים, בעלי צורה ייחודית לכל מין, הנמצאים בסדקים, פינות חשוכות ולחות. ילה: פעילות בשעות החשיכה.
- ריח: נגיעות כבדה של תיקנים עלולה ליצור ריח עבש, מתוק או "שמנוני" אופייני.
- נשלים: עורות שהשילו במהלך גדילתם.
זיהוי מיני תיקנים נפוצים בישראל:
- תיקן אמריקאי (Periplaneta americana):
- תיקן גרמני (Blattella germanica):
- תיקן מזרחי / תיקן אוריינטלי (Blatta orientalis):
- תיקן הפסים החום (Supella longipalpa):
- תיקן נר הלילה (Blattella biligata):
טקסונומיה של תיקנים (ג'וקים): מקומם בממלכת החי
התיקנים הם קבוצת חרקים עתיקה ומוצלחת, שהופיעה על פני כדור הארץ לפני מיליוני שנים. הם נחשבים למתאמים במיוחד לסביבות מחיה שונות.
סיווג טקסונומי מדעי:
התיקנים שייכים לסדרת תיקנאים (Blattodea). סדרה זו כוללת גם את הטרמיטים, שנחשבים כיום לקבוצת תיקנים חברתית.
- ממלכה (Kingdom): בעלי חיים (Animalia)
- מערכה (Phylum): פרוקי רגליים (Arthropoda)
- מחלקה (Class): חרקים (Insecta)
- סדרה (Order): תיקנאים (Blattodea) – קבוצה הכוללת את התיקנים והטרמיטים.
- משפחות עיקריות (רלוונטיות למזיקים):
- Blattidae: כוללת תיקן אמריקאי, תיקן מזרחי.
- Blattellidae: כוללת תיקן גרמני.
- Blaberidae: כוללת מיני תיקנים גדולים יותר (כמו תיקן מדגסקר).
- Ectobiidae (בעבר Blattellidae): כוללת תיקן הפסים החום.
מאפיינים ביולוגיים של סדרת התיקנאים:
- גלגול חסר (Hemimetabolism): התיקנים עוברים גלגול חסר, כלומר מחזור החיים שלהם כולל שלושה שלבים בלבד:
- ביצה: מוטלות בתוך קפסולת ביצים (ootheca), המכילה מספר ביצים.
- נימפה (Nymph): בוקעת מהביצה, דומה לבוגר אך קטנה יותר וחסרת כנפיים (או עם כנפיים מנוונות). הנימפות משילות את עורן מספר פעמים (התנשלות) עד שהן מגיעות לבגרות.
- בוגר (Adult): התיקן המפותח, בעל כנפיים (לרוב) ויכולת רבייה.
- תזונה: רוב התיקנים הם אוכלי כל (Omnivores), הניזונים ממגוון רחב של חומרים אורגניים, כולל פירות, ירקות, מוצרי מאפה, בשר, מזון לחיות מחמד, וגם חומרים לא שגרתיים כמו דבק, ספרים, סבון, שיער ועוד.
- התרבות מהירה: תיקנים ידועים ביכולת הרבייה המהירה שלהם, במיוחד התיקן הגרמני, מה שמאפשר למושבות לגדול במהירות ולהפוך למטרד משמעותי.
- עמידות וכושר הסתגלות: לתיקנים יכולת הסתגלות גבוהה לסביבות שונות. הם יכולים לשרוד תקופות ארוכות ללא מזון, ורבים מהם פיתחו עמידות לחומרי הדברה.
- השפעה תברואתית: תיקנים נחשבים למזיקים תברואתיים משמעותיים. הם נושאים חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים שונים על גופם, ויכולים להפיץ מחלות כמו סלמונלה, דיזנטריה, קלקול קיבה ועוד, כשהם עוברים במקומות מזוהמים (ביוב) ואז באים במגע עם מזון או משטחי עבודה. הם גם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות ואסטמה אצל בני אדם, במיוחד עקב חשיפה לצואתם, לנשלים ולשיירי גופם.
הערות