בישראל, המונח "דבורת הדבש הננסית" מתייחס למין פולש (Apis florea) שהגיע לאזור הדרום (בעיקר לאזור אילת והערבה) בשנים האחרונות. דבורה זו קטנה יותר מדבורת הדבש המערבית המוכרת לנו, והיא מהווה איום חמור על המערכת האקולוגית המקומית. לכן, הטיפול בה שונה באופן מהותי מהטיפול בדבורת הדבש המערבית, המוגנת על פי חוק.
מדוע דבורת הדבש הננסית מהווה איום?
תחרות על משאבים: דבורת הדבש הננסית מתחרה באופן ישיר עם דבורי הדבש המקומיות ודבורי הבר על מקורות מזון (צוף ואבקה). תחרות זו עלולה להוביל לירידה באוכלוסיות הדבורים המקומיות, שהן חיוניות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על המגוון הביולוגי.
העברת מחלות ומזיקים: קיים חשש כבד שדבורה זו נושאת מזיקים ומחלות חדשים שאינם קיימים בארץ, כמו אקרפיס (Acarapis woodi), העלולים להדביק את הדבורים המקומיות ולגרום לנזק אדיר לענף הדבוראות הישראלי ולמערכות אקולוגיות טבעיות.
תהליך הדברה על ידי מדביר מוסמך
מאחר שדבורה זו נחשבת למין פולש, הגישה המקצועית והמוסרית היא להדבירה באופן יזום ומהיר, ולא לנסות להעבירה. תהליך הדברה יתבצע על ידי מדביר מוסמך בלבד, בהתאם להנחיות המחמירות של רשות הטבע והגנים.
שלבי הטיפול המרכזיים:
זיהוי ואישור: השלב הראשון והקריטי ביותר הוא זיהוי ודאי של המין. מדביר מוסמך יזהה את הדבורה על פי גודלה הקטן ועל פי מבנה הקן הייחודי שלה, הבנוי לרוב על ענף דק וחשוף.
דיווח לרשויות: על פי הנחיות רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, כל מקרה של איתור נחיל של דבורת הדבש הננסית מחייב דיווח מיידי לרשויות.
הדברה ממוקדת: הריסוס יתבצע באופן ממוקד ישירות על הקן והדבורים, תוך שימוש בחומרים מאושרים. בניגוד לטיפול בדבורת הדבש המערבית, כאן אין צורך להעריך את רמת הסיכון לאדם, שכן ההדברה נדרשת על מנת להגן על המערכת האקולוגית כולה.
פינוי ושריפה: לאחר ההדברה, הקן ישונע לתוך שקית אטומה ויישרף באופן מבוקר. מטרת השריפה היא לוודא השמדה מוחלטת של כל פרט בקן, ובמיוחד של המלכה, על מנת למנוע התפשטות נוספת.
חשוב להבין: הדברת דבורת הדבש הננסית אינה עניין מקומי אלא משימה לאומית. היא דורשת מקצועיות רבה ואחריות, והיא נעשית בתיאום עם רשויות הטבע והגנים כדי להגן על ענף הדבוראות הישראלי ועל המגוון הביולוגי של המדינה.קינים של דבורת הדבש
